רצפת האגן בגוף האישה - טיפול ושיקום נזקים מעל ומתחת לרצפה / קארין קזאז יוגה נשית שנה ב'

קארין קזאז

רצפת האגן בגוף האישה - טיפול ושיקום נזקים מעל ומתחת לרצפה / קארין קזאז יוגה נשית שנה ב'

                                                                                                                                                              ‏מאי 2009
 
רצפת האגן הינה יריעת שרירים המרפדת את קרקעית האגן הגרמי, והיא מורכבת מרקמות רכות וגמישות שונות כמו רקמות חיבור,רצועות, כלי דם ועצבים, ובעיקר שרירים. 
מעל לרצפת האגן ממוקמים איברי האגן הקטן: שלפוחית השתן, רחם וחלחולת.
דרך רצפת האגן עוברים הפתחים הבאים : מלפנים - צינור השתן והנרתיק, ומאחור - פי הטבעת
רצפת האגן הינה צומת אסטרטגית בגוף, תפקוד תקין שלה יאפשר תפקוד תקין של המערכות השונות הקשורות בה ואילו בעיה בתפקודה – תהיה בעלת השפעה מרחיקת לכת.
 
תפקידים: תמיכה באיברי האגן שמירה על מנח נכון של איברים פנימיים ומניעת "צניחתם" אל מחוץ לאגן.
ייצוב מרכז הגוף בטן גב ואגן. דרך ה"רצפה" עוברים השופכה ופי הטבעת, ולכן יש לה חשיבות עליונה בשליטה ביציאות.  חוזקה ובעיקר גמישותה חשובים מאוד בתפקוד המיני.
בהריון תפקיד רצפת האגן לתמוך ברחם הגדל, בלידה היא משמשת כ"טרמפולינה" בה נעזר התינוק ביציאתו אל העולם.
גורמי הסיכון לנזקים ברצפת האגן הצניחה יכולה לנבוע מכמה גורמים אפשריים או משילוב ביניהם: אורח חיים הגורם ללחץ תוך בטני כרוני (השמנה, שיעול ו/או עצירות כרוניים, ספורט, עישון), טראומה (תאונות, ניתוחים), היריון,  לידות טראומטיות (תינוקות מעל 3700 גר', שלב לחיצות ארוך, לידות מכשירניות, חתך ו/או קרעים נרחבים) ולידות חוזרות (כל לידה מגבירה את הסיכוי לפתח ליקויי רצפת אגן).
 
גורמים אנטומיים: יציבה לקויה, משקל עודף, צלקות ברקמות רצפת האגן.
 
גורמים חברתיים: אורח חיינו מעודד הרגלים לא נכונים, כמו נשימה שטחית בשל מתח כך שעלולה להיפגע אספקת החמצן לשרירים של רצפת האגן. חוסר פעילות גופנית יפגע ביציבות, בתנועתיות ובחוזק של הגוף בכלל ושל האגן בפרט.  רצפת אגן מתחזקת כנגד מאמץ!
עבודה גופנית שיוצרת עומס על השרירים התנועתיים מבלי לשתף את המייצבים, למשל כפיפות בטן הדוחסות את תכולת הבטן ללא איסוף השרירים המייצבים, הרמת משאות.
ישיבה ממושכת,  עצירות כרונית והתרוקנות לא נכונה שדוחפת מלמעלה למטה את השתן/הצואה/התינוק– ביחד עם השלפוחית/ החלחולת/ והרחם. כמו כן עודף משקל גורם להיחלשות שרירי הבטן והגב, ומעמיס את מירב המשקל של הגוף על רצפת האגן.
בגדים הדוקים הנהוגים בתרבותינו, מחייבים תנועה מופחתת במפרק הירך המובילה לתנועה מוגברת בגב בשל מכנסיים הדוקים המגבילים את התנועה, נעלי עקב המחייבות תנועות זהירות ומדודות...
 
גורמים פיזיולוגיים:
שיעול כרוני, שינויים הורמונליים כמו הריון ולידה או גיל המעבר, מחזור חודשי על השינויים החלים בו ישפיעו על רצפת האגן, תורשה(איכות רקמות חיבור ומספר סיבי שריר נמוכים יותר), גיל (כל שעולה הגיל כך עולה הסיכוי לסבול מליקויי רצפת אגן), מין(נשים צעירות נפגעות פי 7 מאשר גברים), מחלות (נוירולוגיות, מטבוליות, מחלות שלד – שריר).
מצבים רגשיים כגון עצב, פחד, דיכאון וחוסר בטחון יכולים לגרום ליציבה שחוחה . העוררות התחושתית הכללית של הגוף כולו ורצפת האגן בפרט מופרת.
לידות וגינליות במיוחד של תינוקות גדולים הגורמות לנזק לרצפת האגן, הירידה ברמות האסטרוגן עם הכניסה לגיל המעבר.
 
הסימפטומים של נזקים ברצפת האגן
הפרעות תפקודיות של חלל רצפת האגן והבטן: אי שליטה במתן השתן לרבות: דליפת שתן/ גזים/ צואה, דחיפות ותכיפות במתן שתן, קשיים בריקון מלא של כיס השתן, דלקות כרוניות של השלפוחית/חלל הבטן והאגן, צניחת איברים: איברים פנימיים, רחם, נרתיק ושלפוחית שתן.
כאבי גב: למעשה אצל 40% מהנשים הסובלות מכאבי גב שורש הבעיה נעוץ בהפרעה בתפקוד קרקעית האגן. חולשת שרירי רצפת אגן יוצרת תגובת שרשרת, המשפיעה על שריר הבטן הרוחבי ועל שרירי הגב העמוקים, מה שמוביל לפגיעה בסחוסי המפרקים ברגליים ובדיסקים הבין חולייתיים, עד כדי פריצת דיסק.
- פגיעה בחיי המין ובאיכות החיים.
 
דליפת שתן במאמץ:. תופעה שכיחה שממנה יסבלו כ 30% מכלל הנשים במהלך חייהן, מתבטאת באיבוד שתן לא רצוני כתוצאה מעלייה בלחץ התוך בטני בזמן המאמץ, החל משיעול או צחוק ועד לפעילות פיזית קשה. הלחץ בתוך חלל הבטן עולה וגורם לעלייה מכאנית של הלחץ בשלפוחית. במידה וקיימת חולשה בשרירי רצפת האגן  ו/או הם אינם מופעלים בזמן (לפני מאמץ), הרי שהלחץ המכאני על השלפוחית עולה על יכולת הסגירה של רצפת האגן, ונוצרת דליפת שתן. 
הסיבות העיקריות לדליפת שתן הן: צניחה של צוואר שלפוחית השתן, אזור המעבר בין השלפוחית לשופכה, בעת עליית הלחץ התוך- בטני. צניחה זו למעשה מפעילה את כל הלחץ התוך בטני על השלפוחית, דבר היוצר דליפה של שתן.
צניחת איברים באגן:  כ 80% מהנשים לאחר לידה ראשונה, תסבולנה מצניחה בדרגה זו או אחרת בתפקוד רצפת האגן, כשלמעשה עד גיל 80 יותר מ10% מכלל הנשים יזדקקו לניתוח תיקון צניחת איברי האגן.
 כאשר ישנה עלייה בלחץ התוך בטני לאורך זמן ושרירי רצפת האגן אינם מופעלים בהתאם (אינם חזקים דיו או אינם מופעלים בזמן הנכון) ישנה כריסה הדרגתית של איברי האגן.
הסימנים הנפוצים לתופעת הצניחה יהיו:בזמן התהוותה: כאבים עמומים ומפוזרים בגב תחתון (אם זה הרחם שצונח), בבטן תחתונה (אם זו השלפוחית שצונחת), בפי הטבעת (אם זו החלחולת או הרחם שצונחת) ובפתח הנרתיק (כשהצניחה מתחילה לעבור דרכו). במצב זה ישנה נטייה להפרשות ופטרת בנרתיק משום שאין סגירה טובה שלו ולכן קל לזיהומים לחדור אליו.
 תחושה של לחץ, מלאות ומועקה במפשעה, בעיקר לאחר מאמצים ועייפות, המצביעה על ירידת הצניחה בנרתיק. עליה בתכיפות ודחיפות במתן שתן,קושי בהתרוקנות (עצירויות וקושי במתן שתן) הגוררים בילוי ארוך בשירותים, מלווה בלחיצות ארוכות ומפרכות, המחמירות את הצניחות ופוגעות בעצבי רצפת האגן. עצבי רצפת אגן פגועים יגרמו לאיזון לא תקין בין שרירי האגן – תופעה שיכולה להוליד כיווץ יתר בשרירים שלא נפגעו  - עם או בלי כאבים וקשיי התרוקנות, ו/או חולשת יתר ואי שליטה על הסוגרים - עם או בלי צניחות.
בדרך כלל מתרחשת הצניחה דרך הנרתיק והאברים הצונחים יכולים להיות: קירות הנרתיק עצמו, מלמעלה: הרחם (או הגדם שלו לאחר ניתוחים), מקדימה: השלפוחית וצינור השתן הדוחפים את קירות הנרתיק, ומאחור: החלחולת והמעי הדוחפים את קירות הנרתיק.
מידת הצניחה של אברי האגן ניתנת לדירוג והיא נבדקת בזמן מאמץ יזום, כמו שיעול או לחיצה כלפי מטה, בשכיבה ו/או  עמידה.
צניחה בדרגה אחת – צניחה קלה, סימן שבזמן המאמץ היזום שביקש הרופא מהאישה לבצע הצניחה אינה יורדת עד מחצית עומקו של הנרתיק, אופיינית לנשים לאחר הלידה הראשונה.
צניחה בדרגה שניה -  צניחה בינונית, סימן שהצניחה יורדת עד פתח הנרתיק.
צניחה בדרגה שלוש -  צניחה קשה, היא נמצאת מחוץ לפתח הנרתיק ומפריעה מאוד בחיי היומיום, הן בשל נוכחותה כגוף זר והן בשל נטייתה לסבול משפשוף ודמם.
הטיפול
דרכי הטיפול ברפואה הקונבנציונלית
תת התמחות ברפואה, העוסקת בליקויי תפקוד רצפת האגן, נקראת אורו- גינקולוגיה. רופאים המתמחים באורו- גינקולוגיה ורצפת אגן מטפלים בצניחת איברי האגן, לרבות דופן הנרתיק האחורי והטיפול בפגיעה בספינקטר האנאלי.
 
הטיפולים האפשריים כוללים ניתוחים ותרופות אשר עלולות לגרום לתופעות לוואי.
דליפת שתן במאמץ: הטיפול השמרני, שיעילותו מוכחת רק במקרים של דליפת שתן קלה, מתבסס על תרגילי שרירי רצפת האגן לבד או בסיוע גירוי חשמלי והיזון חוזר- ביו פידבק, שימוש בחסמי שופכה, דוחקי שופכה, טיפולים משלימים וטיפולים תרופתיים היוצרים התכווצויות בשרירים המקיפים את השופכה.
 לאחרונה הוכנסה לשוק תרופה חדשה שתפקידה לחזק את העצבוב שיתפעל ויתחזק את הסוגר.
 
פתרונות כירורגים: הניתוחים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות- ניתוחי הרמה- שמטרתם להעלות את אזור צוואר שלפוחית השתן אל תחום מערכת הלחצים התוך בטנית, וניתוחי תמיכה, שמטרתם ליצור אזור תומך מתחת לאזור צוואר שלפוחית השתן או מתחת למרכז השופכה, כאשר האוריינטציה הכללית היא לבצע פעולות כירורגיות זעיר פולשניות על מנת לאפשר שיקום מהיר.
טיפול חדשני בדליפות שתן: ניתוח ה- TVT (Tension Free Vaginal Tape) , שנחשב לפעולה כירורגית חדשנית יחסית, מתבסס על יצרית מתלה באמצעות סרט שמונח בין הרצפה לבין צינורית השתן ומרים את צינורית השתן למקומה כך למעשה נוצרת תמיכה מתחת לצוואר שלפוחית השתן, דבר המסייע בסגירת השופכה בעת עליית הלחץ התוך בטני.
טיפול חדשני בצניחת איברים - באמצעות החדרת רשת סינטתית רכה המותאמת לכך דרך הנרתיק, לתמיכת איברי האגן ש"צנחו" ממקומם האנטומי הטבעי. רשת זו למעשה מחליפה את שרירי האגן הפגועים ורקמות החיבור המדולדלות, ונוטלת על עצמה את תפקיד התמיכה באיברים אלה. הרשת משמשת למעשה כערסל תמיכה ההופך לחלק בלתי נפרד מהרקמה הטבעית, כשהרקמה הטבעית חודרת לתוך הנקבוביות של הרשת ומתמזגת איתה. הניתוח מהווה חלופה לניתוחים בטניים ולדנים הכרוכים בפתיחה גדולה יותר, בקיבוע איברים באמצעות תפרים ולעיתים אף בכריתת רחם.
הטיפול השמרני בצניחות הוא כמובן בראש ובראשונה מניעתי.
 
הפאסארי - טיפול שמרני פסיבי, התקן תוך נרתיקי הבולם את יציאת האיבר הצנוח. קיימות צורות שונות של פסארי והן מותאמות לנשים על ידי רופא גינקולוג. טיפול אקטיבי יהיה הטיפול השיקומי הפיסיותרפי.
פסארי יתאים גם - כאשר נכשל הטיפול השיקומי ו/או הניתוחי, או כאשר הם לא מתאימים (מבחינת השיקום: אין שיתוף פעולה ומבחינת הניתוח: חלה התווית נגד) ניתן לצייד את האישה בפסארי, בצורת קוביה, טבעת, או פטרייה, אותם היא מחדירה לנרתיק כדי שימנעו מהצניחה מלצאת.
חסרונם של אביזרים אלו הוא: שאין הם עוצרים תמיד בעד הצניחה, שהלחץ המכאני שהם יוצרים עלול לגרום לפציעת קירות הנרתיק ולחוסר אספקת דם תקין, וששכיחות הזיהומים בנרתיק עלולה לעלות. טיפול זה בד"כ אינו מומלץ לאישה שחיי האישות שלה עדיין פעילים.
 
דרכי הטיפול המשלים
הטיפול הפיזיותרפי
התרומה הגדולה של הפיזיותרפיה לבריאותה של רצפת האגן מעבר לבדיקה הידנית הנותנת אינפורמציה על מצב השרירים בבטן וברצפת האגן : הביופידבק - הבדיקה והטיפול מתבצעים ע"י החדרת אלקטרודה לנרתיק, האישה מתבקשת לבצע כיווץ של שרירי רצפת האגן , הכיווץ מתורגם ע"י המכשיר לגרף על גבי מסך והמחשב פולט נתונים לגבי איכות הכיווץ, סיבולת השרירים וכו' כך לומדת המטופלת להפעיל את השרירים באופן מבודד (ללא כיווצם של שרירים אחרים באיזור כמו שרירי העכוז הירכיים) ובאמצעות זאת לשלוט בהם.
משקולות בנרתיק - לא לכל אישה הן מתאימות,קיימות במבחר נפחים, מסות וצורות שונות. רק בדיקה ואגינאלית, המאפשרת הערכה אובייקטיבית: של כוחם של שרירי רצפת האגן, מידת היכולת שלהם לסגור את פתח הנרתיק ומשך הזמן שהם יכולים לשאת בנטל יכולה
כאשר האישה משתמשת במשקולת לא מתאימה למידת הנרתיק שלה, למשל משקולת בנפח קטן מדי, גם אם יש לה שרירים חזקים היא עלולה לנחול מפח נפש בגלל כשלון חוזר בתרגול. לחילופין כאשר למשקולת נפח גדול מדי היא תישאר "תקועה" בנרתיק הודות לרקמות חיבור טובות וכלל לא תתרגל את השריר! ( הדרכה על הדרך הנכונה להשתמש במשקולות, לאחר התאמה, בפרק התרגילים).
 
 
שיטת פאולה עוסקת גם בשיקום רצפת האגן וטיפול בשיבושים במערכת השתן מבוססת על ההנחה כי כל השרירים הטבעתיים בגוף בריא פועלים יחד, מאפשרת – בגוף שנחלש –לשנות את פעולת האבר החלש, בין היתר על ידי שרירים רחוקים ותקינים. הן הקשר בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם ובינם לבין שרירי השלד והן השפעתם על שרירים חלקים כמו הרחם – מביאים לשיפור בתפקוד המערכות הפנימיות ושרירי השלד.

 

 
 
 
 
יוגה נשית לשיקום נזקים בק"א
 
הגישה של היוגה הנשית הינה מניעתית ושיקומית.
התרגול תלוי בדרגת חומרת הצניחה ובמידת הפגיעה באיכות חיי המטופלת, ויתמקדבקצב הנכון לגוף.
אין להגיע בשום אופן למצב של כאב או תחושת מאמץ באזור האגן.
 
בדרך כלל תרגול כזה יוכל לשפר או לעכב תהליך החמרה של הצניחה במצבים:
 
 צניחות בדרגהאחת ושתיים כאשר אין הצניחה נמוכה מגובה רצפת האגן, כיווץ שרירי רצפת האגן יכול להרימה. (צניחות בדרגה שתיים ושלוש שמפריעות לאישה תטופלנה ע"י התערבות כירורגית).
 
צניחה בדרגה שלוש כדאי לנתחה ולא להזניחה. ככל שעובר יותר זמן כך הנזק לרקמות החיבור, לעצב ולשריר גדול יותר והצלחת הניתוח תהיה קטנה יותר.
התרגול יהיה כהכנה לניתוח, במטרה ללמד את המטופלת כיצד להגן על תוצאותיו, ויתבצע רק בשכיבה, לאחר שהאישה הכניסה את הצניחה פנימה, עם ישבן מוגבה, כדי שהכיווץ של שרירי רצפת האגן יהיה מתחת לצניחה. (חשוב לדעת שכאשר הצניחה היא מתחת לרצפת האגן כיווץ השרירים יתרחש מעליה ויכול להחמירה כיון שהוא ידחק אותה החוצה).
 
 
באופן כללי בתרגול  היוגה הנשית, נשתמש באותם העקרונות בהתייחסות לצניחות ודליפות במאמץ:
חיזוק מבודד של שרירי רצפת האגן- "המולה בנדה",  חיזוק שרירי הבטן הרוחביים, עם או בלי רצפת אגן.
תיקון היציבה - מניעת קער יתר בגב, בטן רופסת,  לימוד נעילת רצפת האגן במאמצי היומיום - בזמן מאמץ מומלץ לנשוף (כדי להוריד את הלחץ בחלל הבטן) ולמנוע נזקים.
יושם דגש על חיזוק השרירים תוך כדי התארכות ונמנע את קריסת בית החזה לתוך האגן.
תרגול ותיקון הרגלי נשימה - בגופנו מתקיים קשר הדוק בין שריר הגב, הבטן ורצפת האגן, וישנה חשיבות לתאום ותזמון בינהם לבין הסרעפת דרך הנשימה.
בשכיבה מומלצת פיתוח נשימה סרעפתית. אם משלבים נכון בין פעולת שרירי קרקעית האגן והבטן הרוחביים ובין הנשיפה, תכולת הבטן נדחפת אחורה ומעלה והלחץ על רצפת האגן פוחת. נשימה בכיוון הפוך, בה הבטן מתמלאת ולוחצת כלפי מטה בנשיפה, יכולה לגרום נזק מצטבר לרצפת האגן.
תרגול ריכוז מנטאלי באזור שניזוק, מאפשר לשפר את הזרימה של הדם אליו. (הוכחבמחקרי ביו פידבק).
מנחי הגוף (שכיבה, ישיבה או עמידה) ישולבו בהתאם ליכולת האישה וחומרת הנזקים מעל או מתחת לרצפה שלה.
 
בתרגול נשלב תרגילים לשיפור היציבה ע"י שיפור השליטה בכלל שרירי היציבה המרכזיים, תנועתיות במפרק הירך, תרגילי נשימה, מתיחת שרירים מקוצרים וחיזוק שרירים חלשים, וכמובן – שיפור השליטה בשרירי רצפת האגן תוך דגש על תאום תנועה ונשימה ועבודה שמתחילה ומתמקדת בכל האסנה באזור קרקעית האגן.
 
חשוב להקפיד על תרגול יומיומי ובמקביל רצוי לנהל יומן מעקב אישי עם תיעוד התרגול, התחושות, חוויות מן האגן, חלומות, שינויים באיכויות אנרגטיות, רגשות תשוקות ומידת השיקום של ה"רצפה".
 
בנוסף לתרגול מומלץ לאישה לשכב על משטח נטוי כאשר הראש נמוך מהרגליים 10 – 15 דקות ביום, מנח זה יפחית את העומס על רצועות הרחם ורצפת האגן וייתן להן את הזמן הדרוש למנוחה והחלמה.
 
מחובתנו להעביר הנחיות ליישום בחיי היומיום, כגון הימנעות מנשיאת משאות כבדים, שיעול, הרפייה בשירותים, שמירה על משקל תקין, הפסקת/ הפחתת עישון, הימנעות הכפיפות בטן מכל סוג שהוא, הימנעות מריצה ושיעורי כושר הכרוכים בקפיצות (כל פעילות הקשורה בהעלאת עומסים).
 
חיזוק האפנה דרך עבודת ה"מולה בנדה"
בעולם היוגה התייחסות מיוחדת בתרגול אל הגוף האנרגטי, הפראנה (אנרגיית החיים) הזורמת בגוף האדם בעשר "תעלות אנרגיה" (vayus), ומתממשת בתעלות אלו. אחת התעלות הפנימיות היא ה"אפאנה" הממוקמת באגן שולטת בהפרשות ונחשבת למרכזת פנימה.האפנה מתקשרת לירח ולנשיפה.
כשהאפנה מתאחדת עם הפראנה באזור הבטן יש ביכולתה לעורר את הקונדליני.
כח החיים צריך להיות בתיאום, בין הגוף המיינד ותעלות האנרגיה, צניחת האיברים באיזור האגן גורמת לחולשה של ה"אפאנה", אשר במצב זה דולפת בקצב של רכבת שינקנסן דרך נקבי הגוף החוצה, היחלשות האפנה מפרה את האיזון וההרמוניה בגוף האישה, ומשפיעה באופן מיידי על היחלשות הפראנה (אנרגיית החיים).
עבודת ה"מולה בנדה", בראש וראשונה הינה עבודה אנרגטית, המסייעת בשמירה וחיזוק האפאנה.
תנועת הכיווץ והשחרור של שרירי קרקעית האגן, מעצבבת את השלפוחית מחדש ואת האיברים ש"מעל הרצפה", ומבטיחה תנועה והאצת זרימת הדם באזור שנפגע.
ה" מולה בנדה" מייצבת ומחזקת את תמיכת האיברים בצניחה, בנוסף מטפלת במצב של כיווץ יתר באזור, המאפיין צניחות איברים.
ההגדרה של תרגול זה כפי שהגדירה אותו מירה ארצי פדן:
 
"מולה בנדהה היא תנועה עמוקה של שרירי קרקעית האגן. מבחינה תנועתית, לאניתן להפריד בין השרירים ולכן כאשר מתרגלים מולה בנדהה בעצם מעלים את כל השריריםבקרקעית האגן כלפי מעלה. אך הרעיון הוא המיקוד בשרירים - לא לכווץ אלא לאסוף, לאלעבוד מהישבנים אלא מפתח הנרתיק. השרירים האחרים יאספו בהמשך. יש הבדל בין כיווץ פיהטבעת לאיסוף הנרתיק. ניתן לחוש בהבדל רק לאחר תרגול ממושך. כל הערסל הזה דורשתמיכה מדוייקת כל חיינו. ההתכוונות והמיקוד בתנועת השרירים היא העניין העיקרי."
 
שרירי רצפת האגן מתחלקים לשרירים סוגרים ולשרירים פותחים, כאשר הם נאספים, נוצרת הרמה של האיברים פנימה, הם שומרים על האיברים הפנימיים מפני עלייה בלחץ התוך בטני בזמן מאמץ. ההרמה שהם יוצרים מונעת מתיחה ברקמות החיבור וצניחה של איברי הבטן (רחם, שלפוחית, רקטום) בטווח הארוך . שרירים אלו משמשים, בהתרוקנות ובפעולות מאומצות, ומאופיינים בפעילות של הרמה ובגיוס שרירי הבטן הרוחביים, קבוצות שרירים אלה מתפקדות יחד בייצוב הגוף במאמץ מתון וכשהגוף סוגר "מעגל שרירי".
 
במצב של נזק לרצפת האגן, השרירים לא יספיקו להתגייס לפני כל פעולה מאומצת ויגרמו לחץ ודחיסה של האיברים הפנימיים כלפי מטה. כתוצאה מכך, תיחלש יכולתם של שרירי רצפת האגן לשלוט על הסוגרים,
ובעקבות זאת יופיעו חוסר שליטה ביציאות, פגיעה ביציבה הכללית ופגיעה ביכולת המינית.
 
תנוחות הפוכות – גרביטציה הפוכה
תנוחות הפוכות ישפרו את החזר הדם הורידי שהינו בעייתי במצב זה, ויגרמו לדם לזרום מהחלקים התחתונים שלהגוף, בעיקר מאזור הרגליים, ששם הדם מצטבר, לכיוון החלקים העליונים (לראש, למוחולחלקים העליונים של הריאות). התנוחות ההפוכות גם עוזרות להחזיר למקום איבריםפנימיים שצנחו בשל השפעה מצטברת של כוח המשיכה.
בתנוחות הפוכות עם הפעלת לחץ על כתר הראש, תהיה השפעה על נקודת דיקור חשובה בהמשתמשים בדיקור סיני לטיפול בבעיות שונות בינהן טחורים, צניחת רחם וצניחת רקטום. שילוב תנוחות יוגהולחץ מכוון על נקודות אלה, מחייב זהירות וידע נדרש.
 
יש להימנע גם במהלך התרגול, מהעלאת עומסים  באזור קרקעית  האגן. לדוגמה איסור מוחלט על מנחי כריעה.
 
 
דוגמא לתרגול שיקום רצפת האגן:
1. עמידת נר בתמיכת כסא: שכבי על מזרן על הגב, ידיים לצידי הגוף, עצמות הישיבה סמוכות לכסא, כופפי רגליים, הניחי את כפות רגליים על מושב הכסא, אחזי ברגליים הקדמיות של הכסא.
בנשיפה הרימי את האגן כלפי מעלה, תוך אסוף והרמה של קרקעית האגן "מולה בנדה" ושאיבת הבטן פנימה.
נשימה במרחב בית החזה, סנטר אל בית החזה, במידה ותוכלי לשהות מעט בתנוחה, יישרי את הרגליים, כפות הרגליים מעל משענת הכיסא, והשאירי ככל שתוכלי קרקעית אגן פעילה.
כשתסיימי הקפידי על ירידה מתונה, חוליה אחר חוליה עד להצמדת המותנית בחזרה אל הרצפה , אספי את הברכיים אל בית החזה ונשמי.
 
2.  כלב מביט מטה: עברי לעמידת שש, ברכיים ברוחב האגן מתחת למפרקי ירך וכפות ידיים ברוחב הכתפיים, מתחת למפרקי הכתף. הכניסי בהונות פנימה ובנשיפה תוך אסוף והרמת קרקעית האגן "מולה בנדה" ושאיבת הבטן פנימה, הרחיקי את הברכיים מהרצפה והרימי את האגן לעבר התקרה העקבים שואפים לרצפה, ראש בין הזרועות סנטר פנימה, נסי לשהות מעט בתנוחה.
אחר כופפי הברכיים ונוחי בתנוחת העובר, מצח אל הרצפה, ישבן כבד אל העקבים.
 
קארין קזאז
טלפון:  052-3635439      www.yogit.co.il                karinekz@zahav.net.il
 
מקורות מידע:
אתר היוגה הנשית וכל החומר שנלמד במהלך הלימודים.
האתר של יעל שוראקי דנן
האתר הישראלי של רצפת האגן
מאמרים על שיטת פאולה
סדרת מאמרים מאת ענבל בן-דרור, פיזיותרפיסטית, מומחית בשיקום רצפת האגן. http://www.doula.co.il/Index.asp?ArticleID=2208&CategoryID=412&Page=1
מאמר של פסי פייג' על פראנה ואפאנה
 www.yogacenter.co.il/articles/pdf/prana.pdf-מאמר מצויין של יוני הלפרין יישום עקרונות יוגה ורפואה טבעית" http://www.isyoga.co.il/show_article.php?id=7    ועוד...