" היום שאחרי יום האהבה" - הצ'אקרה הרביעית

הצ'אקרה הרביעית- צ'אקרת הלב  

היסוד  שלה - אוויר

האיכות שלה – אהבה וחמלה

הצ'אקרה הרביעית ממוקמת במרכז בית החזה.

היא אחראית על הרגשות עדינים  כמו אהבה, חמלה וסליחה. שתי השלוחות של הלב הן הידיים, האחראיות על יכולת קבלה ונתינה.

הלב שלנו כמו פרח עדין נוטה להסגר בכל פעם שנפגע. אנחנו נוטות להגן על לבנו לבנות סביבו חומות הגנה בכדי למנוע פגיעה חוזרת. אך לב מוגן, אינו נגיש, אינו נותן ואינו מקבל, כמו גן סגור הוא קמל לאט לאט.

מטפורות כמו לב שבור או לב של אבן מתארים את מצבו העדין של הלב. אכזבות, עלבונות, אהבה נכזבת, חוסר אהבה בילדות או אבדן של אדם קרוב  גורמים לליבנו להסגר ולהישמר.

סליחה כאנרגיה של ריפוי – כאשר אנחנו מצליחות לסלוח לעצמנו ולאחרים אנחנו מרפאות את הלב הפגוע. כאשר אנחנו מצליחות לסלוח באמת אנחנו מקבלות פרץ של אנרגיה אל צ'אקרת הלב.

מילים כמו תשחררי, תמשיכי הלאה, תזרמי, גורמים ללב להסגר יותר. הלב צריך הקשבה, חמלה, אהבה וטיפול עדין. מותר לתת לו לכאוב, לדמם, להתגעגע. את הריקנות שהוא חווה אחרי שנפגע יש למלא ברכות ובסבלנות, אין להאיץ בתהליך של ריפוי. זמן הריפוי יכול להשתנות מאחת לאחת.

האיברים ששייכים לצ'אקרה הרביעית: הלב, הראות, הסרעפת, הצלעות, הגב העליון והידיים.

כשהצ'אקרה אינה מאוזנת – הלב סגור, ישנה תחושה של עצבות בלתי מוסברת, כעס, מרירות, רצון שיעזבו אותי בשקט, חוסר רצון לשתף, חוסר יכולת לקבל עזרה, אהבה, אוזן קשבת, חוסר יכולת לתת מכל הלב, תחושה של פסימיות וחשדנות מלווה אותנו

כשהצ'אקרה מאוזנת – הלב פתוח לקבל ולתת אהבה באהבה. הידיים פתוחות לקבלה ונתינה של עזרה. יש לנו יכולת לסלוח ולראות את הטוב שבנו ובאחרים. מתפתחת איכות של חמלה כלפי אנשים.

שאלות שאת יכולה לשאול את עצמך-

  1. איך הלב שלי מרגיש היום?
  2. האם אני אוגרת בלב שלי כעסים ישנים שכבר לא רלוונטים?
  3. האם קשה לי לבקש עזרה?
  4. האם קשה לי לשתף אחרים בקשיים שלי?
  5. למי הכי קשה לי לסלוח ולמה?

 

מן האגדות – בהרבה מאוד אגדות אהבת אמת היא ה-תרופה. היא מעירה מתרדמה, מרפא מחלות, הופכת מפלצות וצפרדעים לנסיכים וגורמת לאושר ועושר עד עצם היום הזה. בדרך כלל מספיק מבט אחד בכדי שהיא תוצת ותמשיך לבעור לנצח.

כולנו עורגים לאהבת אמת, אהבה שאינה תלויה בדבר, באגדה על היפיפיה הנרדמת בגרסתה הקולנועית האחרונה "מליפיסנט". בגרסה הזאת הגיבורה האמתית של הסיפור היא הפיה הרעה, שחוותה שברון לב ובגידה בצעירותה, כנפיה נגנבו על ידי אהובה בעודה ישנה.  הוא הבטיח לה אהבת אמת ובגד בה והיא כנקמה קללה את בתו. רק נשיקה של אהבת אמת תעיר אותה משנת המוות שלה. מליפיסנט הפגועה לא האמינה באהבת אמת (כאב הלב הסגור) ולכן האמינה שאין דבר שיעיר את הנסיכה. בגרסה הזאת לא נסיך יפה תואר מעיר את הנסיכה אלא מליפיסנט עצמה שלמדה לאהוב את הנסיכה כאילו הייתה בתה. זהו סיפור מקסים על חמלה וסליחה, על לב שעבר טלטלות והגיע לריפוי וקבלה עצמית. זאת ההוויה של הצ'אקרה הרביעית.

 

לסיכום:  צ'אקרת הלב היא הצ'אקרה האמצעית המקשרת בין 3 הצ'אקרות התחתונות המסמלות את ההישרדות היומיומית בעולם החומר ל3 הצ'אקרות העליונות המעודנות יותר ועוסקות באיכויות רוחניות יותר.

הריאות והסרעפת האחראיות על הנשימה שייכות לצ'אקרה זו. הנשימה היא זו שמגשרת בין החומר לרוח, בין הגוף לנשמה.

לכן ניתן לומר שצ'אקרה זו מהווה גשר בין שני העולמות – אהבה, סליחה וחמלה הם הגשר לקירוב לבבות ולחיבור בין החומר לרוח.

 

מה יש ליוגה הנשית להציע?

עבודה נכונה של הסרעפת היא בליבה של היוגה הנשית

הסרעפת הוא שריר רוחני, היא אינה מפעילה איברים ספציפיים בגוף אלא מאפשרת החדרה של "רוח",  אוויר אל הגוף, מאוררת את האיברים בגוף.

נשימה היא מפתח רוחני חזק, היא חברה טובה שלא משקרת ומשקפת לנו את מצבנו הרגשי והפיזי.

עבודה נכונה עם הנשימה יוצרת ויסות חושי, מרגיעה את מערכת העצבים, מזרימה פראנה אנרגיית חיים לגוף. יוצרת מרחב באזור בית החזה ופותחת את הלב.

בנימה אישית – צ'אקרת הלב עבורי היא אתגר גדול שאני רחוקה עדיין מלפתור אותו. הלב שלי סגור. בכל פעם שנפגע נסגר יותר, ככל שנסגר הפך קשה יותר.

ערוצי מרירות ורחמים עצמיים עוד חקוקים באבן ליבי. קשה לי לסמוך על אחרים. קשה לי לשתף בקשיים שלי, קשה לי לבקש עזרה וגם כשאני מבקשת יש לי ביקורת רבה ולכן מאוד מעצבן לעזור לי.

אז מה עושים איך סולחים? איך משחררים? איך ממיסים את חומת האבן סביב הלב הטוב הכמהה  לאהבה הכמהה להיפתח?

על ידי אהבה לעצמי, על ידי נתינה לעצמי על ידי סליחה לעצמי, על ידי הודיה על כל דבר טוב שקורה לי, על ידי הכרת הטוב, על ידי סבלנות לתהליך,  על ידי האמונה שאי אפשר לשבור את חומת הלב אלא להמיס אותה לאט לאט, על ידי אופטמיות ואמונה בדרך. והדרך עוד ארוכה (-:

04-03-2016     ליאה
אהבתי את הסדר והנושאים. נהנתי לקרוא. תודה על השיתוף האישי בסוף ❤ אמיץ מצידך ועוררת בי אמפתיה. מרגישה שכתבת ממקום של רפואה ואהבת החיים. בהצלחה בהמשך הדרך!
04-03-2016     סיון
כל כך יפה ומרגש. ממש נוגע ללב ופותח אותו. תודה