את לא חייבת לסלוח

את לא חייבת לסלוח

כתבה : עדי שובינסקי


בשלהי הקיץ הזה כשהתחילו לנשוב רוחות של סתיו,רציתי לכתוב לך שאת לא חייבת לסלוח.
תכף יתקצרו הימים,יהיה ריח של גויאבות,ויתחילו לדבר סביבך על אלול,תשרי וסליחות.
אז רציתי להזכיר לך שאת לא חייבת לסלוח..


על ההקטנה העצמית,הפגיעה החרישית,על הרגעים שבהם בלעת את קולך, את כולך כי לא יכולת להתנגד למה שנעשה לך.
על היד הגסה שתפרה אותך אחרי שילדת,אחרי שהוציאו לך את השחלות, הרחם, כרתו את השדיים, על האחות שאמרה לך שלא יהיה לך מספיק חלב להניק את החיים שבקעו מתוכך.
את לא חייבת לסלוח להוא שלא הפסיק לספר לידך בדיחות גסות למרות שביקשת די.
את לא חייבת לסלוח לאמא שלך ולדורות של נשים שעברו לפנייך כדי "לתקן את הקראמה"
על ההקנטות, צקצוקי הלשון והמבטים הביקורתיים "זה מה שאת עושה"? מתי יהיה לך מקצוע? למה את אוכלת כ"כ הרבה? כ"כ מעט? למה את לא אוכלת? למה את אוכלת בכלל?
לגננת,למורה,שהעמידו אותך בפינה (פעם זה היה מותר) להוא שלא אהב אותך מספיק,ולהוא שלימד אותך שאת לא ראויה לאהבה מרוב שאהב את עצמו,על המניפולציות והשקרים שהאמנת להם ,על זה שהאמנת שמישהו יותר טוב ממך,או שאת יותר טובה ממישהו.


את לא חייבת לסלוח,ואני יודעת שאת יודעת בכלי הדם שלך "שכשאת לא סולחת זה פוגע בך"
"שחבל על הכעס" "שאת מבזבזת אנרגיה" "שזה תוקע אותך,שאת חיה בעבר ,ושאת חייבת לזוז" "שהסליחה היא תהליך וזה ייקח זמן" .
רציתי להציע לך את האפשרות שאולי את לעולם לא תסלחי,אולי תעזבי את העולם הזה בנשיפה אחרונה מבלי שסלחת.


ולהגיד לך שזה בסדר, שזה שלא סלחת עדיין, משאיר אותך פגיעה ומוכנה להרגיש,נותן לך הזדמנות לבדוק כל פעם קצת אולי עכשיו את מוכנה עוד טיפה להתרחק משם בשקט. שזה שלא סלחת בנתיים, אומר שאת לא מכבסת מילים כדי "לצאת בסדר" ומוכנה להשאיר את הרקמות שלך בכאב הפגיעה כדי שהחיישן הפנימי שלך ינווט אותך למקומות אחרים.
כשאת עוד לא סולחת את בעיקר לא מצלקת את עצמך ,ומשאירה מספיק מרווח כדי להגיד זה הסיפור שלי ואני לא סולחת.


אני מכירה אותך, אני מכירה את העומסים שלך, את התשוקות והחלומות שלך, את המחשבות האפלות והבהירות שלך ויודעת שהחיים שלך מלאים גם כשאת לא סולחת.
שטוב לך גם כשאת לא סולחת,וכשרע לך זה לא קשור לזה.


ואל תדאגי, כשבתשרי הזה יתעטפו בטלית ויקוננו. ידברו על סליחות, חייכי לעצמך חיוך ודעי שאת עוד לא שם ואולי יום אחד תהיי ואולי גם לא ושזה בסדר..

את ראויה אהובה, גם כשאת לא סולחת.
בתשרי הזה אני אעטוף אותך ואותי בטלית של רחמים, אשזור לך ערסל מחוטי שמיים עדינים שיניע אותך להיפגש עם מעגלים של סליחה. גם כשאת לא סולחת.

 

17-10-2016     מיכל אדמתי
מדהים! תודה!
17-10-2016     מיכל אדמתי
מדהים! תודה!
10-10-2016     יפעת
מרגש מאוד ונוגע
09-10-2016     רחל
עדי נפלא ומעצים!! וכל כך נכון!!
09-10-2016     דיאנה אידלמן
עדי יקרה, וואו.זה פוסט חזק מאד. לי ברור שלפעמים, כדי לצאת מבור של דיכאון וייאוש, חשוב מאד לכעוס ולמרוד, להרגיש את האנרגיה שבסירוב לקבל את העוול שנעשה לך. כשאומרים ״את צריכה״ או את ״חייבת״ , זה מאד מחליש ולא מכבד. אז אוהבת מאד את ה״לא חייבת״ שלך. תודה.
08-10-2016     מירב
תודה ...
08-10-2016     אדוה נפתלי
עדי אני לא מכירה אותך אבח הפוסט שהעלת נגע בי בליבי .סליחה אמיתית טוב לה שתעשה מיתוך מפגש עמוק ואינטימי עם הכעס ,המרירות ,האשמה ...אי אפשר ליפסח על זה וליסלח מיתוך ריצוי .מיתוך טרנד .אישה שיש בה הרבה כעס מחוייבת לתהליך עמוק עם עצמה כדי שתוכל להמשיך הלאה מיתוך שימחה וקלילות ויציאה מהסיפור הישן לסיפור חדש מייטיב איתה ועם הסובבים אותה .מאחלת לך שנה טובה ומקווה שתמשיכי לברך אותנו בכתיבה שלך מהלב
07-10-2016     שפרה
אני אבחר למי אני מוכנה לסלוח.בקצב שהלב יבחר.וכן לפעמים אני סולחת אבל לא שוכחת.כי הפגיעות הן כה קשות.אבל גם הסליחות שלי די מורכבות.יש מספר חומות שממיסות את הכאב ואז סולחת.מאמר שמחמם את הלב.תודה.
07-10-2016     רחלי
בהתחלה הטקסט היה לי קשה לעיכול. אולי בכך עוצמתו. מילים חשובות. אהבתי מאוד!!
07-10-2016     גילי
לסלוח כי נאמר לך שזה ינקה ערוצים בנשמתך וגופך לרוב לא עובד. עדיף למצוא נתיב אחר ולהזיז הצידה את הפוגע.
07-10-2016     נירית שפירא
אהובה, מקסימה. סליחה
06-10-2016     עפרה
תודה
06-10-2016     עינת
לא חייבת שום דבר לאף אחד, אבל כדאי לסלוח, להתפייס עם עצמך, עם העולם, להתנקות מרגשות שליליים ולפנות מקום לקבלה, להקרבה, לאהבה. שנה טובה!
06-10-2016     דנה
❤️
06-10-2016     איילת סלע הררי
מרגש ברמות ...מרגישה שקבלתי אישור שלא לסלוח זה בסדר וזה חלק מהתהליך שלי בעולם הזה. מאמר מקסים , מרתק ומרגש
06-10-2016     הילה
עדי יקרה זהו פוסט חשוב אוהבת את נקודת המבט שלך תכתבי עוד תודה רבה