"הצ'אקרה הראשונה – צ'אקרת הבסיס ""מאיין באתי ולאן אני הולכת"" היסוד שלה הוא - אדמה האיכות שלה היא - יציבות הצ'אקרה הראשונה אחראית על השורשים שלנו, האישיים, המשפחתיים, השבטיים וההיסטוריים- הירושה הגנטית והתרבותית שקיבלנו מאמותינו הקדומות. כאשר אני מחוברת לשורשים שלי, קל לי יותר לצמוח כלפי מעלה, יש לי תמיכה/ בסיס. כשאני צומחת מעלה אני יכולה לראות את הדרך נפתחת לפני, אני יכולה להעז ללכת בדרכים שונות, להתרחק מהבית בידיעה ברורה שיש לי לאן לחזור. כאשר אני לא מחוברת לשורשים שלי, אני יכולה לנדוד בדרכים ולחפש את דרכי העצמאית ואולי ללכת לאיבוד. חלק מתהליך ההתבגרות הוא רצון לעקור את השורשים ולחפש דרכים עצמאיות. הרבה פעמים אנחנו מוצאות את עצמנו, אחרי שעברנו תהליך התבגרות, מחפשות את הדרך חזרה הביתה."

הטבע שואף תמיד לאיזון וכך גם הגוף שלנו. חקירה לעומק מגלה שהחיבור בין מה שאנחנו מכנים הגוף והנפש הוא לא המצאה רוחנית אלא האופן הביולוגי בו נוצרנו. הגוף שלנו הוא מכונה אורגנית מופלאה, שארוגה כמו שטיח קסמים באופן סמביוזי עם מה שאנחנו מכנים הנפש, על ידי תקשורת חשמלית של מערכת העצבים, נוירוטרנסמיטרים וכן חומרים כימיים כמו, הורמונים המופרשים מהמוח לאיברים שונים בגוף. הרפואה המודרנית נוטה להפריד בין החלקים. יש הרבה התמחויות וכל רופא מומחה בתחומו ולעיתים שוכח שהחיבור הוא סוד הקסם. הניסיון להפריד בין המרכיבים יכול לפגוע באופן התפקוד המיטבי של המערכת כולה. ככל שאני חוקרת את הגוף שלי, ככל שאני לומדת יותר על האנטומיה והפיזיולוגיה שלי, אני מגלה את הקשרים המופלאים בין החלקים. ככל שאני מכבדת יותר את הקשרים האלה, אני חיה בבריאות מיטבית וחווה איכות חיים טובה פיזית ונפשית כאחד . כשהתחלתי ללמוד יוגה נשית לפני יותר מעשור, התמקדנו ברצפת האגן, בשרירים המייצבים כחלק מהתמיכה פנימית של יציבה ותנועה. החוויה הראשונית הזאת צרובה בגופי כסוג של גילוי. הרגשתי שקיבלתי מפת אוצר ועלי לחקור אותו. את האוצר הזה, הגוף שלי, אני חוקרת במשך השנים, והחקירה הפנימית מתרחבת כל פעם קצת לאחרונה גיליתי נקודת מפגש מעניינת באזור מקלעת השמש.