עצב הואגוס הוא העצב המרכזי במערכת העצבים הפאראסימפטטית. אחד מתוך 11 עצבי הגולגולת שממשיך ללכת לאורך הגוף, מגיע עד למעיים ומסתיים בצוואר הרחם. הוא עצב תחושתי שמעביר מידע מהגוף למוח, זאת אומרת שאפשר להשפיע על המוח דרך הגוף

תרגול להאטת תהליך עיקום עצם בוהן הרגל (הלוקס ואלגוס) והקלה על כאבים ועייפות רגליים

בעיות במחזור החודשי, פוריות, הפלות, שחלות פוליציסטיות, אנדומטריוזיס וציסטות על הששלות אלה הן רק חלק מתופעות הקשורות לתירואיד

יש הרבה דרכים להתמודד עם עצירות, אם דרך אחת לא מספיקה אפשר להוסיף או להשתמש בכולן ביחד לפי הצורך. מומלץ להתחיל את הבוקר עם כמה נשימות מלאות על בטן ריקה. הנשימה מעסה ומפעילה את מערכת העיכול

כשאומרים סיאטיקה מתכוונים לאוסף של סימפטומים המתרחשים כתוצאה מגירוי או לחץ על העצב הסיאטי, לרוב בגיל המבוגר ובהריון. למעשה כל כאב שמופיע לאורך העצב מכונה סיאטיקה. לנשים יש נטייה גדולה יותר לסבול מתופעה זו מאשר גברים. לפחות 40% מהמבוגרים יסבלו מהסיאטיקה בשלב כלשהו בחייהם.

בעולם המודרני בו אנו חיים, אין רגע דל, אנחנו לא מספיקים להירגע מגורם סטרס אחד וכבר מגיע גורם חדש. התוצאה מערכת סימפטטית פעילה מידי ומערכת פאראסימפטטית אינה פעילה מספיק

שרירי רצפת האגן נחלקים לשלוש שכבות אנטומיות המורכבות משרירים סוגרים ושרירים מרימים / פותחים כשחלקם רצוניים וחלקם בלתי רצוניים.

שריר הפסואס הוא שריר דינמי ומשמש כשליח הכי קדום של מערכת העצבים המרכזית. הוא השריר היחיד שמחבר את עמוד השדרה עם הרגליים ומאפשר להן תנועה חופשית בזמן הליכה. כמו כן משחק תפקיד חשוב בהעברת המשקל מהגו לרגליים. הוא יכול להתכווץ או להתקצר באותה מידה שהוא יכול להתמתח ולהתארך.

המילה מנטרה מורכבת משתי מילים: מן (man) שפירושה בסנסקריט - מיינד (תודעה, מודעות) וטרה (tra) - כלי. ביחד הן יוצרות את המנטרה המשמשת ככלי של המיינד עם צליל ורטט עוצמתיים שעוזרים להיכנס למצב של מדיטציה עמוקה.

מפרק זה מחבר את עצם העצה (סקרום) עם עצמות הכסל (איליום - העצם העליונה בעצמות האגן). תפקידו העיקרי הוא במתן יציבות בעת העברת המשקל היורד בעמידה והליכה אל הגפיים התחתונות.

המושג יוגה נידרה נגזר משתי מילים בסנסקריט. יוגה משמעותה איחוד ונידרה פירושה שינה וביחד שינה יוגית או שינה מודעת במצב של בין ערות לשינה. היא נחשבת כשינה רוחנית או הרפיה עמוקה עם מודעות פנימית.

אנשים שעוסקים ביוגה מכירים את חשיבות הנשימה לבריאות הכללית ואיכות החיים ולמרות זאת לפעמים יותר קל להם לדבר על זה מאשר לבצע. הנשימה משפיעה על כל מערכות הגוף עד הרמה התאית. היא משפיעה על התפקוד היומיומי שלנו, על השינה, על הזיכרון והריכוז.

ליוגה יש השפעה חיובית על מבנה ותפקוד אזורי מפתח במוח, הקשורים לזיכרון. יש ממצאים המספקים הוכחות, שיוגה עשויה להבטיח הקלה בתופעות הגיל של מחלות הגורמות לאיבוד מתקדם של מבנה או תפקוד או מוות של הנוירונים.

יש שיח מתמשך בקהילת היוגה בנושא הוראת הנשימה - האם מתחילים את השאיפה בחזה ואח"כ ממלאים את הבטן או ממלאים קודם את הבטן ואח"כ מרחיבים את החזה? לכאורה נראה ששאלה תמימה זו יכולה לגרום לוויכוח בין מורי היוגה עד צאת הנשמה. האם יש תשובה נכונה? כן, אבל לפני שנכנס לזה בואו נתחיל מההתחלה.