לסבול זה קל. הסבל אינו קל אבל לסבול זה קל נורא. אין שום בעיה להרים ידיים ולשקוע אל הדיכאון, להיגרר אחרי הפחד, להיכנע, להתבלבל, לחיות שנים ארוכות בתחושה של תיסכול או פיספוס, להיכנס למנהרה של מחשבות שהולכות ומתדרדרות ואוספות בדרכן עוד ועוד תכנים שליליים שמצטרפים כולם לכדור שלג ענק שנתקע בגרון, או בחזה, או בבטן או בראש...

אנחנו מתמכרות לעבודה, לקריירה, לג'וינטים, לילדים שלנו, למכון כושר, לשוקולד, לקניות, לטלויזיה, לאלכוהול, לאמונות של אחרים, לכדורים... כדי להעמיד סכר בפני התפרצות התקוות שלנו, החלומות שלנו, ההגשמה המלאה והמוחלטת שלנו? מסתפקות במה שיש.