דיאסטזיס רקטי- זוהי התרחקות של שרירי הבטן זה מזה, לאורך רקמת החיבור שביניהם. לינאה-אלבה- זוהי רקמת החיבור הממוקמת בקדמת הבטן, לעיתים בזמן התמתחותה בהריון נראית כמו קו חום בקדמת הבטן. כל שרירי הבטן העמוקים נאחזים בלינאה-אלבה, כך שחשוב להגן עליה מפני מתיחה או קרע, כדי שפעילות השרירים הנאחזים בה תמשיך להיות יעילה.
סימפיזיס פוביס הינו מפרק המחבר בין עצמות האגן מלפנים. הוא ממלא תפקיד חשוב בייצוב האגן יחד עם המפרקים בין עצמות האגן לסקרום. טיפול במושג הרחב שמכונה סמפיזיוליזיס דורש מבחינתי הסתכלות הוליסטית מעמיקה על הרגלי חיים, יציבה, חוסר איזון של הגו והאגן. יש קשר בין אסימטריה קודמת בגו, מתח צווארי, מתח במפרקי לסתות, מתח בגב העליון- לכאבים באגן. כל חוסר איזון בגו מתעצם בהריון בשל השינויים ההורמונאליים. לאחר שחרור ואיזון אזורים אילו- המתח והכאב באגן פוחתים משמעותית. לאחר שחרור ואיזון אזורים אילו- המתח והכאב באגן פוחתים משמעותית, והטיפול שם נעשה קל בהרבה! קיימים מספר גורמים לכאבים אילו- חשוב אבחון מדוייק והתאמת הטיפול המתאים!
אל היוגה הנשית הגעתי אחרי חיפוש שלי למשהו מרפא פיזי ונפשית, הייתי אחרי לידה ראשונה שבסופה נקרעתי בדרגה 3b ההחלמה הייתה ארוכה והייתה מלוות בכאבי אגן ,ירכיים ,וכאבים בסוגרים, פחדתי לעשות צרכים, ובכלל לא חשבתי על קיום יחסי מין, הייתי בטוחה שככה אני אשאר כל החיים. חודשיים לאחר הלידה רופאת נשים גילתה שהתפרים היו הדוקים מדי וחתכה אותי פעם ולאחר שבועיים עוד פעם. ההחלמה הייתה שנה, שנה שבה הרגשתי שאיבדתי כל קשר עם האגן שלי ועם הנשיות שלי, מרוב כאבים ומרוב התעסקות ע""י גורמים רפואיים, שנה שעברתי כל מיני בדיקות חודרניות של פי הטבעת .(
המאמר מתאר את ההשפעה הפיזית שנגרמת בעקבות ניתוח קיסרי ומפרט את התסמינים המפתיעים שנותרים אצל נשים רבות. כמו כן, הוא מפרט את סוגי החתכים שניתן לעשות ואיזה חתך ייצר כמה שפחות סימפטומים לאחר הניתוח. מאמר זה יכול לשפוך אור, לכל אישה שחותה ניתוח קיסרי, על מצבה הגופני החדש והסיבות לכך ומתוך הידע והמודעות אולי ליצור מקום לריפוי.
"אישה לאחר תקופת הריון ולידה עוברת תהליכים פסיכולוגים הורמונלים ופיזיים אשר נועדו לתמוך בקשר עם התינוק שנולד. יחד עם זאת, החיים המודרניים הופכים את ההורות למורכבת ומאתגרת יותר. הנורמות החברתיות לא תמיד תואמות לצרכים הבסיסיים והטבעיים של אמהות. רק בשנים האחרונות פנו אנשי מקצוע והחברה כולה לעסוק בחוויה הפנימית של האם – התמודדות עם גלי חרדה לא מוכרים, עם תשוקה לא מוכרת ועם אי ודאויות, תחושות הנלוות בכל יום לתינוק חדש. נוסיף לכך שבחברה המודרנית , שבה תפקידן של נשים אינו מסתיים בהבאת ילדים לעולם, והן גם עובדות מחוץ למשק ביתן כדי לתמוך כלכלית, השינויים הללו במוח יוצרים את הקונפליקט העמוק ביותר בחייה של אם. האישה נדרשת לעמוד בדרישות החברה ובציפיות שלה עצמה לעמוד בדרישות: אימהות, בית, קריירה, חברה. קיים קשר עמוק בין הגוף, הנפש ואורח החיים היומיומי, וברקע ההורמונים משפיעים על חיינו ואף מנהלים אותם, בייחוד בתקופת ההיריון ולאחר הלידה כששטף הורמונים לא מוכר צובע את התקופה. אורח חיים עמוס שאינו קשוב לשינויים בגוף ובנפש עשוי לעורר מתח, חרדה ועוד. קיימים מחקרים רבים המעידים כי סטרס וחרדה עלולים למנוע התקשרות טובה של האם לילד. בנוסף קיימות עדויות לכך שהתקשרות טובה ובטוחה, מפחיתה מתח אצל האם. התמודדות עם מתח חיונית מאוד בהיבט הזה. היוגה הנשית מציעה התבוננות מעמיקה על מכלול חייה המורכב של האישה, ובפרט בתקופות מאתגרות."