תמיכה במשברי חיים
מידע בעל ערך רב טמון בקרקע תחתינו, ועוד יותר מכך, באפשרות להיות איתה במגע, לחוש אותה, לצמוח מתוכה. במסורות תנועתיות וטיפוליות רבות קיימת התייחסות רבה למתחים, הגמישות והתנועתיות של כף הרגל כאלמנטים המשפיעים על המערכת הגופנית כולה, חלקן יוצגו בהמשך. ארצה לקשור את הידע הרב הזה יחד עם שפת היוגה הנשית, המציגה קשר הדוק בין כף הרגל לעבודת שרירי הליבה והמולה בנדהה, ולהציע היבט רגשי שבעיני שלוב היטב ונובע מתוך עבודה עם כפות הרגליים.
תרגול היוגה הנשית הינו כלי רב עוצמה שמתאים לכל אשה ויכול להיות תוספת משמעותית להתמודדות עם קושי נפשי, דיכאון ודיכאון קל. כמובן אינני מצפה שאישה הנמצאת בשיא הדיכאון תוכל לבצע בבת אחת את כלל הדברים שכתבתי עליהם. אך, אם הינך בת או אמא או חברה לאישה המתמודדת עם תסמינים של דיכאון בטוחה שעבודה זו תוכל לסייע לך ולו במעט לתת השראה לתהליך הריפוי רב המימדים.
תמיכה אחרי לידה שקטה היא הכרחית וחשובה. בעשור האחרון גדלה המודעות בצורך בתמיכה בנשים שחוו לידה שקטה, הן בקרב הקהילה והן בקרב גופים ממשלתיים. יש לציין שכל תמיכה היא חשובה וחיונית עבור אישה שחוותה לידה קשטה אך הדרכים הקונבנציונליות מתייחסות כמעט אך ורק לקושי פסיכולוגי או מסייעות בהבאת מידע בירוקרטי אך אינן מתייחסות כלל למצוקה של האישה מול דימוי הגוף הפרטי שלה שאכזב והאמית חיים ולהשלכות הנפשיות הקשות כתוצאה מכך. העבודה הזאת באה למלא קצת את החלל הזה על מנת לתת מעט מרפא לנשים אלו.
כנשים במדינת ישראל אנו מתבגרות תחת הדרמות הקיומיות והאובדן הוא חלק בלתי נפרד מחיינו. בין אם הוא מגיע כחלק מטבע האנושות, ובין הוא הוא מתפתח בעקבות אירוע בלתי צפוי. החוט המקשר בין ארועים שונים לאובדן הוא שינוי בקשר עם יקירנו, סביבתנו, אדמתנו, אמונתינו, גופינו והקשר עם עצמינו. כל אלה מגדירים את תחושת השייכות, הזהות האישית. שינוי בכל אחד מאלו עשוי להיות מלווה בתחושת אבדן.
לסבול זה קל. הסבל אינו קל אבל לסבול זה קל נורא. אין שום בעיה להרים ידיים ולשקוע אל הדיכאון, להיגרר אחרי הפחד, להיכנע, להתבלבל, לחיות שנים ארוכות בתחושה של תיסכול או פיספוס, להיכנס למנהרה של מחשבות שהולכות ומתדרדרות ואוספות בדרכן עוד ועוד תכנים שליליים שמצטרפים כולם לכדור שלג ענק שנתקע בגרון, או בחזה, או בבטן או בראש...
