אתגרים וכאבים

העבודה עוסקת בנושא העלייה בתוחלת החיים ומתמקדת בנשים בגיל השלישי והרביעי, תוך ראיית השונות שיש לנשים בגילאים 70+ מבחינה תפקודית ורגשית. הואיל ורוב האנשים המבוגרים, הן מבוגרות תוחלת החיים של הנשים גבוה מזו של הגברים, יש להתייחס לאוכלוסיית המבוגרים גם בפריזמה מגדרית, ולספק מענים ייחודיים לנשים בגיל זה. היוגה הנשית נותנת מענה מדוייק לקבוצה זו מסייעת לנשים להזדקן בצורה חיובית.

מאמר זה עוסק בהשפעת כאבי גב תחתון על התפקוד המיני של נשים, תמצאי בו גם גישה קונבנציונלית ודרכים רפואיות וקונבנציונליות לטיפול בכאבי הגב והעלאת החשק המיני וגם גישה מהרפואה המשלימה ודרכים לטיפול, יש בו ידע פרקטי ותרגול פרקטי של יוגה וכתיבה אינטואיטיבית. לבסוף נקנח ביוגה נשית, איך היא באה לידי ביטוי ככלי לטיפול בכאבי הגב והעלאת החשק המיני וכמובן תרגול יוגה. אני מקווה שתלמדי ותחכימי, ושבעקבות קריאת מאמר זה ישתנה משהו ולו הקטן ביותר, קריאה מהנה.

רבות מאיתנו חשות שהעור שלנו "דק מידי", שכל דבר משפיע עלינו, ושלעיתים קרובות המפגש עם החוץ מציף, מבלבל, ומרתיע. אולי אמרו לנו שאנחנו עדינות מידי, שבריריות או מתפנקות, וכך השפיעו לרעה על התפיסה העצמית שלנו. בעבודה זו מובא הסבר על הרגישות הגבוהה (HSP), נרמול שלה, והבנת היתרונות, לצד האתגרים. ובנוסף, שפע של כלים לחיבור, תמיכה וצמיחה בעזרת היוגה הנשית ועוד.

יוגה נידרה נקרא גם "שינה מודעת" להישאר בערות רגע לפני מצב שינה. התודעה כפי שהיא נתפסת במוח האדם מחולקת למודע ולתת מודע. המוח פועל בגלים חשמליים. GAMA - גלים מהירים, BETA - גלים של ערות, ALFA - בין ערות לשינה, מאפיין רגיעה. TETA - שינה עם חלומות, DELTA - מצב שינה עמוקה. 95% מהזמן שלנו אנחנו פועלים האופן אוטומטי, מהתת מודע, מההרגלים. 5% מהזמן אנו שמים לב להרגלים שלנו. כשהמוח במצב גלי ALFA יש אפשרות לעדכן מסרים. בתרגול יוגה נידרה אנו מביאים את הגוף והתודעה להשקטה ורגיעה, ויש לנו אפשרת לעדכן מחדש את התוכנות במוח דרך הרפיה פיזית וחקירה רוחנית. חצי שעה של תרגול מוערך בין שעתיים עד ארבע שעות שינה, מגביר תפקוד הורמונלי, מסייע בניקוי רעלים, מפחית מתח, חרדה, ותומך במערכת החיסונית ובכל אברי הגוף.

עצב הוואגוס הוא כמו תחנת ממסר המדווחת למוח כל רגע ורגע איך אנחנו מרגישים, איך אברי הגופ מרגישים, כמה מתח או רגיעה אוחזים אברי הגוף. יש לנו טכניקות פשוטות להרגיע אותו, לאפשר לגוף לחזור לתחושת ביטחון ורגיעה - ואת זה עצב הוואגוס אוהב. תרגלי יום יום משהו קטן לשיפור טון וגאלי.

תוצאות מחקר תרגול היוגה הנשית לנשים חולות אנדומטריוזיס ברשות החוקרת ענבל רבינס, המחלקה לפיזיוטרפיה, אוניב. בן גוריון וסמינר הקיבוצים. ענבל חקרה את השפעת תרגול היוגה הנשית על חולות אנדו. המחקר התקיים במהלך הקורונה בזום. השתתפו במחקר נשים שנבחרו על פי קריטריונים שאושרו מראש. התרגול הועבר על ידי מורות יוגה נשית שהתמחו בתרגול יוגה נשית ייחודי לאנדו וכאב כרוני. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35839113/

חקר ותרגול יוגה נשית לנשים הסובלות מנינגיומה עם אפילפסיה, ונשים הסובלות מאפילפסיה גם ללא מנינגיומה.

• אחד הגורמים המרכזיים לכאבים בגו הינו חולשה של השרירים המייצבים של הגב. תפקידם לשמור על המרווח בין החוליות, הם עושים זאת כמו פיגומים. • אם יש חולשה באזור מסוים – נוצרת התקרבות בין החוליות זו לזו, • כתוצאה מכך יהיה לחץ על העצבים שיקרין לאזורים אחרים בגוף. הייצוב הדינמי- זוהי שיטה טיפולית ייחודית שפיתחתי לטיפול בכאבים שנובעים ממערכת השלד והשרירים.

נשים רבות סובלות מדלקת פטרייתית בנרתיק במהלך חייהן ואחוז מסויים יסבול מאירועים חוזרים. זיהום פטרייתי בנרתיק הוא ביטוי חיצוני פיזי, המעיד על חוסר איזון פנימי. היוגה הנשית מאפשרת לאישה לזהות את המנגנונים הנסתרים המנהלים אותה, והזיהוי הוא השלב הראשון בריפוי. כמו כן, מספקת היוגה הנשית כלים נפלאים להתמודדות עם הישנות זיהומים פטרייתים בנרתיק ומאפשרת לחזק את הקשר העמוק בין הגוף לנפש.

נשים רבות סובלות מרגישות, כאבים, גרד, ברצפת האגן- שלא מסיבות רפואיות. רצפת האגן אינה רק מבנה פיזי. ברצפת האגן יש גם ביטוי למצבים נפשיים ורגשיים. וכן- רצפת האגן הינה חלק ממערך יציבתי ונשימתי כולל. ברוב המקרים, קיים שילוב של: גורמים נפשיים, יציבתיים, תנועתיים, התנהגותיים, הורמונליים. וגיניסמוס, וסטיבוליטיס, וולוודניה- הינם שמות של אבחנות שונות של כאבים ברצפת האגן. ההתייחסות והטיפול שלי הינם במטופלת עם כל המכלול, ולא במושג!

נוכחות מערכת פרופריוצפטית בתרגול יוגה נשית

בעיות במחזור החודשי, פוריות, הפלות, שחלות פוליציסטיות, אנדומטריוזיס וציסטות על הששלות אלה הן רק חלק מתופעות הקשורות לתירואיד

כשאומרים סיאטיקה מתכוונים לאוסף של סימפטומים המתרחשים כתוצאה מגירוי או לחץ על העצב הסיאטי, לרוב בגיל המבוגר ובהריון. למעשה כל כאב שמופיע לאורך העצב מכונה סיאטיקה. לנשים יש נטייה גדולה יותר לסבול מתופעה זו מאשר גברים. לפחות 40% מהמבוגרים יסבלו מהסיאטיקה בשלב כלשהו בחייהם.

תרגול להאטת תהליך עיקום עצם בוהן הרגל (הלוקס ואלגוס) והקלה על כאבים ועייפות רגליים

מפרקי הברך והירך- המפרקים העיקריים שאחראיים על נשיאת משקלנו על הרגליים בעמידה ובתנועה במרחב- הם מפרקים מרתקים בהיבטים רבים: במבנה האנטומי, בביומכניקה, בפגיעות, ובשונות שלהם בין נשים ובין גברים, כשנשים סובלות יותר משחיקה, פציעות וכאב ומשלמות על כך מחיר גבוה! היוגה הנשית היא שיטה נפלאה לא רק לטיפול בנושאים מגדריים שקשורים לאישה, אלא גם לטיפול בשלד שריר הן של האישה והן של הגבר

"במהלך המחזור של האישה, רירית הרחם מתעבה בהדרגה בחלק השני של מחזור הווסת, ואספקת הדם אליו גוברת – על מנת להכינה להשרשת הביצית המופרית. כאשר אין השרשה, רירית הרחם מתפרקת ונפלטת בווסת. אנדומטריוזיס הוא תהליך דלקתי תלוי אסטרוגן אשר ניתן למצוא בו תאי רירית רחם (אנדומטריום) מחוץ לרחם, באזורים שונים בגוף. אישה שמתמודדת עם אנדומטריוזיס חווה קשיים רבים ברמה הפיזית והרגשית. היוגה הנשית מציעה כלים מגוונים לשיפור המצב הפיזי והרגשי ולהתמודדות עם הסימפטומים של המחלה."

"תסמונת הפיברומיאלגיה שייכת למשפחת "תסמונת העייפות הכרונית" והינה אחת ממאה המחלות האוטואמוניות הנגרמות מכשל מערכת החיסון. ברקע נמצאת במקרים רבים "מחלת הנשיקה" - המונונוקליאוזיס. לעיתים תפרוץ התסמונת בעקבות טראומה פיזית או נפשית. משמעות השם 'פיברומיאלגיה' הינה כאב בשרירים ובסיבי רקמות החיבור. פיברומיאלגיה היא תסמונת מבלבלת במיוחד, ולעיתים קרובות לא מאובחנת בשל העובדה שהתסמינים שלה יכולים להופיע גם במצבים רפואיים אחרים. תסמונת זו מערבת מס' מערכות בגוף: המוח, מערכת החיסון, המערכת הנוירואנדוקרינית ומערכת העצבים האוטונומית. במאמר זה נכיר את התסמונת לעומק בראי הרפואה הקונבנציונלית ובראי היוגה, וגם אתאר סיפור מקרה שלי כמורה ליוגה תרפיה נשית עם תלמידה פרטית שיש לה פיברומיאלגיה"

מערכת ההובלה היא מערכת שתפקידה לספק לכל התאים החיים בגוף את כל צורכי הקיום שלהם, באמצעות הדם. היא משמשת כמערכת של "ייבוא" ו"ייצוא" לתאים ומתווכת בין מערכות הגוף השונות. אורכם הכולל של כלי הדם בגופו של אדם יחיד הוא כ 100,000- ק"מ. מערכת ההובלה מורכבת מהלב, כלי הדם והדם הנוזל בהם.

מחלת הפרקינסון הינה מחלה כרונית פרוגרסיבית (בעלת מהלך מתמשך ומתקדם המחמיר עם הזמן) הפוגעת בתאי המוח המייצרים דופמין. דופמין, הינו נוירוטרנסמיטר, אשר משמש להעברת אותות מהמוח למערכת העצבים המרכזית,וחיוני בין היתר לשליטה בשרירים. במצב של פרקינסון, תאי המוח האחראיים על שחרור הדופמין נפגעים, או הקולטנים שלו נפגעים.מחלת הפרקינסון שייכת לקבוצת מחלות בעלות הפרעה במערכת המוטורית. ארבעת הסימפטומים העיקריים הם: רעד -הרעד הטיפוסי לחולי לפרקינסון מתאפיין בתנועות הלוך ושוב של האגודל והאצבע המורה. הרעד מתחיל בדרך כלל ביד, בצד אחד של הגוף, למרות שלעיתים מושפעת ראשונה הרגל או הלסת, בזמן מנוחה או כאשר החולה מתוחה. הרעד נפסק כאשר נעשה שימוש באיבר.

על פי אתר האינטרנט של המרכז לרפואה בכירה בישראל i , קרוב לחצי מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים בשלב כלשהו בחייהם מבעיות בתפקודי בלוטת התריס. נתון מעניין מספר שנשים לוקות בתופעה יותר מאשר אצל גברים . בלוטת התריס הינה חלק מרצף בלוטות אנדוקריניות, שאחראיות על הפרשה תקינה של הורמונים בגופינו. יציאה מאיזון של אחת הבלוטות מייצרת אינסוף תופעות, לרוב לא נעימות ומסבות סבל רב, והן יכולות להיות פיסיות, רגשיות, מנטאליות ועצביות...

האוכל הוא נושא מטריד ומציק באופן שגרתי ויומיומי, עבור מיליוני נשים ברחבי העולם העוסקות ועסוקות מדי יום במחשבות בלתי פוסקות בנוגע לאוכל ואכילה– מה, מתי, איפה וכמה יאכלו, ומה תהיה מידת השליטה העצמית שלהן באוכל. נשים מלאות כעס, חרטה ואשמה כתוצאה מחוסר שליטה עצמית ואכילת יתר )ללא קשר ישיר לכמות האובייקטיבית שאכלו( ומענישות את עצמן על כך, לעומת זאת חוות תחושות של גאווה וסיפוק אם אכלו מעט מאוד והצליחו "לשלוט" בעצמן. נשים רבות אינן מסוגלות כלל ליהנות מאוכל מבלי לחוש רגשות אשם. נשים אלו חיות במאבק תמידי עם משקלן וצורת גופן, וחוות תחושות של כשלון, בושה וחוסר סיפוק. הפרעות אכילה גורמות לסבל רב עד כדי סכנת חיים ופוגעות קשות באיכות חייהן של נשים אלו ושל קרוביהן וסביבתן...

בלוטת התריס ובלוטות יותרת הכליה, שייכות למערכת האנדוקרינית )מערכת ההפרשה הפנימית( האחראית על ייצור והפרשה של הורמונים אל מחזור הדם תפקידה של המערכת לשלוט בתהליכי זירוז, - ויסות, גדילה וחילוף חומרים שמתקיימים באברי הגוף השונים . בלוטות מערכת האנדוקרינית מפוזרות במקומות שונים בגוף. ההורמונים המופרשים לזרם הדם נעים בגוף לעבר האיברים עליהם הם אמורים להשפיע, ולכן חלק מהבלוטות כלל אינן קרובות לאזור ההשפעה שלהן